על קצה המזלג:
על פי המסורת היוונית אורתודוקסית, מרים הקדושה – אם ישוע, נהגה לרדת אל הבאר הסמוכה לכנסייה, הידועה בעולם כולו בשם באר מרים. שם, ליד הבאר, נגלה המלאך גבריאל למריה ובישר לה כי הרתה והיא עתידה ללדת את ישוע בן האלוהים. זו הסיבה לבניית הכנסייה במקום ולשמה – כנסיית הבשורה.
הכניסה החיצונית פשוטה למראה, ניגוד גמור לחלל הפנימי הקטן המהמם את העין בצבעוניותו. ציורי קיר ועיטורים מעשה ידי אמנים מרומניה מוצגים על הקירות המצופים עץ כהה מגולף ונברשות מוזהבות תלויות מן התקרה.
מן החלל המרכזי ניתן לרדת אל האזור העתיק מן המאה ה-12, שבקצהו מבנה חפור למעבר מים חיים מן הבאר שבחוץ. נהוג לזרוק שטרות וכסף אל המים הקדושים. תמצאו גם ברז ממנו זורמים מי המעיין – ניתן לקחת מים למזכרת הביתה.
יש להקפיד על לבוש צנוע. גברים מתבקשים להסיר כיסוי ראש.
קצת היסטוריה:
הכנסייה הנוכחית הורחבה ושופצה ב-1741, לאחר ששליט הגליל דאז, דאהר אל עומר העניק לקהילה היוונית אורתודוקסית חזקה על המבנה.