על קצה המזלג:
מרכז העניין בכל יישוב עתיק היה מאז ומעולם מקור המים. כיכר המעיין בנצרת מנציחה את מרכז ההתרחשות הקדומה בעיר, עוד כשהייתה כפר קטן.
גם היום, הומה כיכר המעיין ושוקקת. אם תצאו מן השוק העתיק אל הכיכר, תוכלו לחוש את המעבר החד מן הסמטאות הצרות, השקטות, אל הקלילות של בתי הקפה והמסעדות. כאן תפגשו את הדור הצעיר של נצרת וגם הרבה צחוק, מוסיקה ואוכל טוב.
הרהט (סביל בערבית) שבכיכר הוא סמלה של העיר נצרת וצורתו אופיינית – גג משולש ותחתיו גומחה מעוגלת המשמשת ליציאת מים. לאורך השנים, עוד למן התקופה הצלבנית, הרהט הזה שימש את תושבי נצרת כמקור המים היחידי. בתקופות מסוימות נחרב והוקם מחדש, עד לשחזור המדויק שבוצע בפרוייקט נצרת 2,000.
הכיכר נושאת את שמה של מריה הקדושה, על שום קרבתה לבאר מרים הנמצאת בכנסיית הבשורה היוונית אורתודוקסית. על פי המסורת הנוצרית אורתודוקסית, מרים נהגה לרדת למעיין הזה וכן ישוע בנה, בתקופת נערותו. כיום, כמו בתקופות הקדומות יותר, מי מעיין מרים מתועלים לבאר מרים שבכנסיה.
קצת היסטוריה:
כבר בתקופה הביזנטית נבנתה כנסייה מעל מעיין מרים בשל קדושתו. בתקופה הצלבנית נבנתה כנסייה, אשר חרבה בידי הממלוכים וב-1750 הוקמה הכנסייה החדשה, אותה אנו רואים כיום. הכנסיות מנעו את מעבר המים אל התושבים ועל כן, תועלו המים מהן אל החוץ והוקם הרהט, שהיווה כעין נקודת שתייה של ימינו.
מתי:
המקום שוקק חיים ביום ובלילה.
עלות:
ללא עלות.
