על קצה המזלג:
משמעות המלה סראיה, היא ארמון, בתורכית. את המבנה המפואר בנה שליט הגליל, דאהר אל עמר, בשנת 1740 לערך.
המקום שימש כמרכז שלטוני וכן כמשכנו הפרטי של דאהר אל עומר. מכיוון שבתקופתו לא היה מסגד בעיר, הקצה השליט חדר מיוחד לתפילת המוסלמים בביתו.
בין השנים 1948-1991 שכנה במקום עיריית נצרת.
הארמון נבנה בשלבים. בתחילה נבנתה הקומה הראשונה, מאוחר יותר הוסיפו קומה שנייה ובסופו של דבר נוסף מגדל השעון. למבנה חשיבות היסטורית רבה ועל כן הוא מיועד לשימור וסגור למבקרים.
צורתו חאן רבוע עשוי אבן, בעל שתי קומות. המרפסת הבנויה לאורכה של הקומה העליונה, בעלת מוטיב קבוע של קשתות הנישאות על עמודים דקים ועגולים, דבר המשווה למקום מראה ציורי.
קצת היסטוריה:
מי היה דאהר אל עומר?
מושל הגליל, דאהר אל עומר, היה ממוצא בדווי וחלש על אזור הגליל בתקופה העות’מאנית. הוא הצליח לייצב את האזור שסבל באותה עת מהתקפות שודדים, וגם מיסד את ייצוא הכותנה מעמק יזרעאל לצרפת ובכך תרם לקידום החקלאים.
מתוך הבנתו את היישוב בארץ, תמך בכל התושבים, מוסלמים, נוצרים ויהודים והביא לשיקומן של ערים רבות בגליל, ביניהן, נצרת.